למה חשוב להגמיש את התודעה ואיך עושים את זה?
אני יודעת שזה נשמע קצת תלוש לדבר על "הגמשת התודעה", אבל זה משהו שכדאי לכולנו לתרגל ולעבוד עליו.
בעולם המטורף של ימינו, הכל כל כך מהיר ומשתנה כל הזמן. בשנייה אחת הכול מרגיש סטבילי ויציב, ובשנייה הבאה שום דבר כבר לא ברור. מקומות עבודה מתחלפים, נפרדים מבני זוג, משנים מקום מגורים, טרנדים וטכנולוגיות חדשות משנות את הכללים בלי הפסקה.
אם לא נגמיש את התודעה שלנו, אנחנו מסתכנים בלהשאר במקום, תקועים באותם דפוסי חשיבה, נראה את העולם מאותה זווית צרה, וניתקל שוב ושוב באותם חסמים וקונפליקטים.
להיות "גמיש במוח" זה להיות פתוח למגוון אפשרויות מחשבה על אותה סיטואציה, מסוגלות להביא סיפור אחר מיטיב עם נקודות מבט חדשות, לראות את התמונה המלאה. כשאתה גמיש, אתה יכול "לזרום" יותר עם השינויים שקורים סביבך – להתאים את עצמך במקום להילחם. גמישות התודעה מאפשרת לנו לא להיות "מופעלים" חיצונית. ועוזרת גם לחשוב באופן יצירתי ולמצוא פתרונות מקוריים לבעיות.
אז איך עובדים על הגמשת התודעה?
קודם כל, צריך להיות מודעים לדפוסים ותבניות החשיבה והפעולה הקבועים שלנו – לאותן דרכי חשיבה שחוזרות על עצמן שוב ושוב. לאחר מכן, להתרגל לשאול את עצמנו "האם אני רואה את התמונה המלאה? האם יש דרך אחרת לחשוב על זה?". "מה עוד אני יכול.ה לספר לעצמי על הסיטואציה שאני מצוי.ה בה כרגע?", "מה אני לא רואה?", "איך מישהו אחר שאני מעריכ.ה היה רואה את זה?", "מה חסר לי כאן?", לא לפחד ממה שזר ושונה.
לרוב זה דורש לצאת מהבועה שלנו, ללמוד להתבנון על הדברים מפרספקטיבה שונה מזו שאנו רגילים אליה. ללמוד דברים חדשים, תרגול מדיטציה ומיינדפולנס, פסקי זמן של נשימה, יכולים גם לעזור להרגיע את המוח מדפוסים ישנים.אם נישאר תקועים באותו סרט ראש ובדפוסי חשיבה ישנים, נמצא את עצמנו מתקשים להסתגל, מפספסים הזדמנויות ומתנגשים בחסמים שוב ושוב.
כשמצליחים לתרגל גמישות מחשבתית, אפשר להפיק את המרב מהחיים – נהנים מיותר שקט, חופש, שלווה, חוסן להתמודד עם אתגרים, ויכולת הסתגלות מבירה ויעילה למצבים חדשים.
